פסק-דין בתיק ת"ק 009921/02

התובעת השכירה לנתבעת מס' 1, חנות המצויה בבעלותה על פי הסכם שכירות שצורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: ההסכם).

הנתבעת מס' 2 והנתבע מס' 3 הינם ערבים להסכם.

התובעת טוענת כי הנתבעת מס' 1, הפרה את ההסכם.

לנתבעות 1 ו- 2, מונה כונס נכסים והיות וכתב התביעה לא נמסר להם ביקשה התובעת כי התביעה נגדם תמחק, התביעה כנגד הנתבע מס' 3 (להלן: הנתבע), הינה מכח היותו ערב לקיום התחייבויות הנתבעת מס' 1, על פי ההסכם.

התובעת עתרה בתביעתה לחייב את הנתבע לשלם את הסכומים הבאים:

א.         דמי שכירות עבור חודש מרץ 2002 בסך השווה ל 1,200$.

ב.         סך של 800 ש"ח,  בגין אי החזרת קו טלפון.

ג.          סך של 5,000 ש"ח, בגין פירוק שעון חשמל בחנות.

ד.         בגין אי פינוי החנות במועד למרות הודעת פינוי שצורפה כנספח ד' לתביעה, פיצוי בסך של 25$ ליום המסתכם בסך של 5,400$.

ה.         בגין תשלום שכ"ט עו"ד עבור הכנת חוזה לשוכר חלופי סך של 1,918 ש"ח.

הנתבע הודה בחתימתו כערב על חוזה השכירות אך טען בכתב הגנתו כי הוסכם עם התובעת כי בתמורה למציאת שוכר חלופי, תשוחרר הנתבעת מס' 1, מחובת תשלום שכר הדירה עבור חודש מרץ 2002.

כן טען הנתבע כי השוכר החדש, חברת סנדוויץ' אמריקאי בע"מ (להלן: השוכר החדש), התחייב לעמוד בדרישות החוזה בכל הנוגע להחזר מצב החנות לקדמותו כולל התקנת ארון חשמל וקו טלפון.

התובעת העידה כי שכר חודש מרץ 2002, לא שולם.

בעלה של התובעת מר רוזנבאום רז, שטיפל בהשכרת החנות העיד כי החנות פונתה ע"י הנתבעת מס' 1 ביום 1.4.02 והודה כי שכר הדירה עד סוף פברואר 2002 שולם.

מר רוזנבאום רז הכחיש את טענת הנתבע כי הסכים לוותר על שכר הדירה עבור חודש מרץ 2002 בשל מציאת שוכר חלופי.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועדותיהם הגעתי למסקנות הבאות:

א.         הזכאות לפיצוי בגין איחור בפינוי החנות לא הוכחה. מעדויות הצדדים עולה כי שכר הדירה עד סוף חודש פברואר שולם ע"י הנתבעת מס' 1. כן עולה מהעדויות כי החנות פונתה ע"י הנתבעת מס' 1, ביום 1.4.02 והחל ממועד זה הושכרה החנות לשוכר החדש על פי הסכם השכירות שהוגש וסומן ת/1.

            הנתבע העיד כי השוכר החדש הינו זכיין שלו ואף מר רוזנבאום העיד כי יש קשר בין השוכר החדש לנתבע.

מעדויות אלה עולה המסקנה כי הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת מס' 1 תפנה את החנות ביום 1.4.02 והחל ממועד זה תושכר החנות לשוכר החדש.